מה זה מִשׂחוּק?

מִשְׂחָק, מִּשְׂחָקִים דיגיטליים, גיימינג, גיימרים ומִשׂחוּק

ספרי עוסק בכמה מושגים בסיסיים מרכזיים. בואו נכיר בפתיחת מסענו מה זה: משחק, משחקים דיגיטליים, גיימינג, גיימרים ומשְׂחוּק:

מה זה מִשְׂחָק?

למילה "משחק" בעברית שמקורו בשורש ש.ח.ק קיימות שתי מילים בשפה האנגלית Game ו – Play.

למשחק במובן פליי באנגלית (Play) יש תפקיד חשוב בהתפתחות האדם. מקור המשחק בממלכת החי. גם חיות משחקות. במאמר בספר "החיה הקוגניטיבית (2002) שכותרתו "משחקי מלחמה וידע שיתופי" מציין החוקר פייליס שבממלכת החי משחקים הם עניין של חיים או מוות, דבר רציני מאד.

עבור החיות והפרטים הצעירים המשחק מהווה כלי ללמידת דרכי הישרדות וצייד. עבור החיות הבוגרות יש למשחק שלושה תפקידים עקריים: דרך להעביר מיומנויות הישרדות וצייד לדור הצעיר, אמצעי לללמוד על יכולות היריב במלחמה על הזיווג הבא, ודרך לקבוע את הדומיננטיות והמיקום ההירארכי של הפרט בקבוצה. במשחק האבולוציה המנצחים הם אותם אלה בעלי כישורי ההשרדות הטובים ביותר שלמדו דרך המשחק שזוכים המשכיות באמצעות העברת הגנים שלהם לדורות הבאים.

אני רוצה שתצטרפו אלי לספארי בשמורת טבע באפריקה. תצפית בפילפילון אחד תמחיש לכם את הכלל העומד בבסיס גישת המיידנסט המשחקי:

"We Are Born to Play"

 

"משחק במובן גיים (Game) הוא פעולה מכוונת מטרה תחרותית המתבצעת במסגרת חוקים מוסכמים".

 

מהם מִּשְׂחָקִים דיגיטליים?

יש יותר מהגדרה אחת למשחק דיגיטלי. ההגדרה שאני הכי מתחבר אליה היא ההגדרה של פרופ' מארק אוברמס (2011), פרופ' להנדסת תוכנה הולנדי. אוברמרס פיתח את תוכנת "גיים-מייקר" לילדים ובני נוער בכדי שילמדו בדרך מהנה את יסודות התכנות. הגדרה שלו שמה את האדם במרכז ולא מתמקדת בטכנולוגיה שכידוע לנו משתנה כל הזמן:

"משחק דיגיטלי מוגדר כתוכנת מחשב בה שחקן אחד או יותר מקבלים החלטות תוך כדי שליטה באובייקטי המשחק ומשאביו במרדף אחר השגת מטרה וניצחון". – מארק אוברמרס 2011)

 

גיימר הוא מִשְׂחֲקָן, גיימינג מִשְׂחֲקָנוּת

בחודש ינואר 2019 אושרו מילים חדשות במליאת האקדמיה ללשון עברית: מִשְׂחֲקָן (גיימר באנגלית) הוא חובב נלהב של משחקי מחשב ומשחקי חוזי (וידאו-גיימס באנגלית) המרבה לשחק ולעסוק בהם. כפועל יוצא של זה, המילה גיימינג באנגלית עוברתה למילה מִשְׂחֲקָנוּת, גיימרים בעברית הם מִשְׂחֲקָנִים

ד"ר חנן גזית
ד"ר חנן גזית גיימר בפעולה עם משקפי מציאות רבודה הולונס

האקדמיה ללשון עברית ציינה בהודעתה כי תהליך קביעת המילים החדשות נעשה בשיתוף של הציבור והגולשים ברשתות החברתיות. המילה 'מִשְׂחֲקָן' קיבלה מספר רב יותר של קולות לאחר שהועלתה כהצעה מול המילה 'משחקאי. עקבתי אחרי הדיונים הסוערים בנושא על קיר (וול, באנגלית) של האקדמיה ללשון עברית בפיייסבוק

משחקן או משחקאי?
משחקן או משחקאי? מקור: האקדמיה ללשון עברית

אני סבור שהיה צריך לאמץ את המושג גיימינג וגם את הנגזרת שלו גיימר לתוך השפה העברית.

גיימינג GAMING ופלייאינג PAYING באנגלית אינם רק שמות תואר. הם גם פעלים שמציינים פעולה לאורך זמן, משהו תהליכי ומתפתח. על כך עמד כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת, הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט, שהתייחס בספרו משחק ומציאות למושג פליי ולפעולה PLAYING:

"המשחק הוא חוויה, חוויה יצירתית תמיד, שהוא חוויה ברצף מרחב-זמן, צורה יסודית של לחיות [ LIVING].". – דונלד ו' ויניקוט (1971) משחק ומציאות.

מִשְׂחֲקָנוּת המילה שטבעה האקדמיה ללשון עברית, אינה מתייחס לשני פעלים אלה. בכך המילה שנקבעה מרדדת את משמעות הדינמית והתהליכית שטמונה בגיימינג ופלייאינג GAMING , PLAYING

האקדמיה ללשון עברית לא קיבלה את דעתי ואת דעת רבים וטובים אחרים, כמו חיים שפיר ממציא המשחק המצליח טאקי. שפיר כתב בדף הפייסבוק של האקדמיה ללשון עברית:

"המילה גיימר נוצרה כדי לבטא את ההבדל בין פלייר – שם תואר למי שפעיל במשחק ספיציפי, לבין גיימר – מי שתחביבו הוא פעילות משחקית במגוון רחב של משחקים. בעברית, פליי ו-גיים מבוטאות באמצעות אותו השורש ש.ח.ק ולכן לא ניתן לבטא את האבחנה המהותית הזאת על ידי מילה יחידנית הגזורה ממנו. לפיכך, הייתי מציע לאקדמיה (מילה לועזית), לאמץ את המסמן ״גיימר״ אל חיקה של השפה העברית כשם שנעשה עם מילים כמו טלפון, טנק, בר וגם המילה אקדמיה שטרם מצאה חלופה ציונית הולמת. ובנוסף, אני מצטרף למי שטען שגיימר (באנגלית) הוא מושג ושם תואר מאגד לקהילה בינלאומית וניסיון לעברת את שם התואר הזה פועל בניגוד גמור למהותו של המושג."

מה דעתך?

עוד בנושא: מה זה מיינדסט משחקי?

 

מהו מִשׂחוּק GAMIFICATION?

את המושג "מִשׂחוּק" (Gamification, גיימיפיקיישן באנגלית) טבע לראשונה ניק פלינג בשנת 2002. ניק פלינג מתכנת מחשבים בריטי וממציא ידוע, פיתח סדרת משחקי מחשב בשנות השמונים של המאה שעברה עבור ה- בי.בי.סי מיקרו, ומחשבי קומודור 64, תחת שם הבדוי אורלנדו.אמ. פיקארד.

לאחר שעסק בפיתוח משחקים למעלה מעשור, פלינג נקלע לסכסוך עסקי שבו הוגשה כנגדו תביעה מחברת הפצת משחקים בגובה של 2.56 מיליון פאונד! וואו, מזל שהתביעה לא הצליחה. בעקבות המקרה, החליט פלינג לצאת מתעשיית פיתוח המשחקים ולעבור למשהו אחר כדי להתאושש "החלטתי לעשות תואר במנהל עסקים כדי להתנקות מכל מה שעברתי, סוג של הרמת משקלות עסקי קל לצורך ריפוי". בשנת 2002 הוא התחיל לחשוב על הרעיון של רתימת ממשקי משתמשים-משחקיים GAMES USER-INTERFACES

שאותם פיתח במשך שנים ארוכות, לשיפור ושדרוג פעילויות עסקיות במכשירים אלקטרוניים: כספומטים, מכונות משקה קל, טלפונים סלולריים. באותו הזמן הוא הגה לראשונה את המושג Gamification "גיימיפיקיישן", משחוק בעברית, מושג שיהפוך לבאזז-וורד בחלוף עשור:

"גיימיפיקיישן הוא יישום עיצוב מנשקים דמויי משחקים כדי להפוך עסקאות אלקטרוניות לכיפיות ומהירות יותר". – ניק פלינג, 2002

מבחינתו של ניק פלינג הדבר המרכזי היה ונשאר "רציתי לבנות דברים פיזיים שיהיו כיפיים (במובן "פאן באנגלית, ח.ג) ואפקטיבים לשימוש". פלינג עצמו לא הרוויח מכך, ונסיונותיו העסקיים כשלו. חברת הייעוץ שהקים בשנת 2003, קונאודרה בע"מ שהתמקדה במתן ייעוץ משחוק וגם בפיתוח מספר משחקים לשוק העסקי נסגרה כבור שלוש שנים. אבל היו אחרים שלקחו ויישמו את המושג גיימיפיקיישן והפכו אותו למכרה זהב. חברת אפל בראשות סטיב ג'ובס עם השקת האייפון הראשון שהוצג ב-9 בינואר 2007. תוך חודשיים וחצי מאז השקתו הרשמית מכרה אפל מיליון מכשירים (מקור: ויקיפידיה) ושמה בכל כף יד את חוויית המשחוק הכיפית שאותה טבע פיילין עשר שנים קודם לכן. מאז חוויית המשתמש השתנתה ללא הכר. העולם הפך משחקי יותר ואיתו גם מערכת הציפיות שלנו לגבי השימוש במכשירים אלקטרוניים ואפליקציות.

לא הספקנו למצמץ, והנה עברו שש שנים וחצי וקיבלנו את האקזיט הכי גדול שנעשה עד היום בהסטוריה של אפליקציות המשחוק. ולא סתם אקזיט, גאווה ישראלית מבית הסטראטפ-ניישן. אפליקציית וויז, ששמה נגזר משילוב ועיוות קליל של צמד המילים מבוך ודרכים באנגלית, נרכשה על ידי חברת גוגל ביותר ממיליארד דולאר ביוני 2013. וויז הציגה שילוב מנצח של משחוק וחכמת ההמונים שמסייע לנהגים לנווט ליעדם בדרך המהירה ביותר האפשרית, תוך המנעות מפקקי תנועה בזמן אמת. אפליקציית וויז השתמש להניע את הנהגים למפות את הדרכים והכבישים באמצעות משחוק. ללא יישום מנגנונים ומכניקות של גיימיפיקיישן, סטייל פאקמן, לא הייתה מצליחה וויז כפי שהצליחה…עד ארץ נהדרת

אני רוצה להגדיר את המושג באופן רחב יותר:

"מִשׂחוּק הוא שילוב מנגנוני משחקים וחשיבה משחקית בכל מה שהוא לא משחק בהגדרה במטרה להניע לפעולה בהנאה, לעודד אינגייג’מנט, נאמנות, לשנות הרגלים ולסייע גם בפתרון בעיות גדולות של האנושות".

הנה עוד דוגמה, ליישום  נניח שרשת קניות כלשהי רוצה להגביר את המכירות באמצעות מִשׂחוּק חווית הקניה של הלקוחות. הדבר הראשון שיכול לעלות לכם בראש הוא "בואו נחבר לעגלות הקניות טאבלטים עם אפליקציות משחקים כמו "קאנדי-קראש" או "אנגרי-בירדס" וניתן לקונים בסופר לשחק". אז זהו שלא.

מִשׂחוּק אינו משחק מחשב על פי ההגדרה. זה גם הגיוני, כי שילוב פורטנייט בתוך הסניף עשוי עשוי להסיח את קשב הקונים מהמוצרים שעל המדפים ולשמש כחרב פיפיות מבחינת מחזור המכירות.

משחוק פלייפול לעומת גיימפול

פרוייקט "התיאוריה של ההנאה" של חברת פולסוואגן פיצח את הבעיה עם נוסחת מִשׂחוּק מנצחת: עגלת קניות+ סקטבורד = הנאה FUN של חוויית הקניה.

החוויה המשחקית לא חייבת להיות תחרותית. הנאה מעצם הפעולה המשחקית ללא כוונה תחרותית היא פלייפול PLAYFUL שמניע את המשתמשים-שחקנים בהנאה.

אתם יכולים לדמיין את עצמכם גולשים על עגלת-בורד כזו בסופרסל או ברשת השקמה של רמי לוי?

 

חידון טריוויה: עזרו לנו להחליט – זה גיימינג, גיימפול או פלייפול?

עוד רשימות בנושא:

מִשׂחוּק חוויית קניות מהסרטים! כל לקוח הוא הגיבור הראשי


אודות הכותב

ד"ר חנן גזית הינו חוקר משחקים דיגיטליים ומשחקולוג מומחה שעוזר לארגונים, ד"ר חנן גזיתחברות היי-טק, ויזמים סטארטאפים לשלב מִשְׂחוּק gamification ומיינדסט משחקי  לשיפור תוצאות, למידה, והעצמה אישית. חנן הוא  מרצה מבוקש בארץ ובעולם על עולם הגיימינג, משחוק העתיד וגישת המיינדסט משחקי (Gameful mindset) שפיתח. מרצה ומנחה פרוייקטי פיתוח ועיצוב אפליקציות משחקים באקדמיה; מנטור עסקי לסטארטאפים ויועץ גיימיפיקציה לחברות הזנק בינלאומיות בתחום הגיימינג והבלוקצ'יין. חנן מראשוני חוקרי משחקי הוידאו בישראל, עומד משנת 2007 בראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. בזמנו הפנוי חנן הוא גיימר וכותב את ספרו מִשְׂחוּק העתיד (שם זמני), וגם עורך ומגיש פודקאסט בנושא.

יש לך שאלות, בקשות, הצעות? אפשר להוסיף פה תגובה, או בפייסבוק או לשלוח מסר בוואצ'אפ או בטלגרם ללמספר 058-4777800


חזרה לתוכן העניינים